תמרדו! דבר הלוחמים בעצרת תשע״ג, 2013

יש ייחוד בעצרת זו - 70 שנה למרד וגם מתקרבת הפרידה מדור השואה ומהלוחמים האחרונים. רובכם שמולי, אתם דורות ההמשך: דור שני ושלישי ורביעי. ואצלי מערבולת רגשות ומחשבות על העבר וההווה והעתיד. אזכיר חוויה שלי מאז. אביב 1942, הייתה פעילה כקשרית של המחתרת. הגעתי לבקר את חברי תנועת הנוער- דרור בכרובישוב במזרח פולין הכבושה על ידי הנאצים. עמדתי בתוך תחנת הרכבת הקטנה, ומיד דרך החלון, הבחנתי במגרש הקרוב לפסי הרכבת, בהמון רב, אלפי אנשים, נשים ילדים- המון רב וצפוף ומוקף שומרים גרמנים משתוללים על סוסים. מספר מטרים ממני, דרך החלון, ראיתי ארבעה בחורים חופרים בור, החיילים יורים בהם, הנערים נופלים לבור. למחרת בבוקר המגרש היה ריק. בלילה הרכבות יצאו לדרך. למחנות, למוות. היו אלה רגעים בהם הבנתי, נחרדתי- זו התחלה של הסוף, זו השואה. עם האמת הנוראה הזו חזרתי לגטו ורשה למשפחתי שעדיין הייתה שם, לחבריי. המרד נעשה עבורנו ודאי והכרחי. המשכנו בפעולות חינוכיות- סמינרים, בית ספר במחתרת, עתוני המחתרת- היה חשוב לחזק את הנוער בגטו העצוב והגווע. אבל עכשיו החשוב ביותר היה חיפוש מקורות הנשק. גירוש 300 אלף יהודי וורשה בקיץ 42' לטרבלינקה חיזק וקבע שהקרב האחרון- המרד בנשק, מתקרב וחייב לפרוץ. ב19 באפריל 1943, לפני 70 שנה פרץ המרד הראשון באירופה הכבושה- מרד היהודים. לא הייתי במרד, נאסרתי כקשרית בפעולת התנגדות בקראקוב והובלתי לאושוויץ מספר חודשים קודם. כל חבריי הקרובים, האהובים, נלחמו מהגגות, מתוך הלהבות, מהבונקרים ורובם נספו. כואב לי שאיני זוכרת עוד את כל שמותיהם, אנו מזכירים רק מעטים, אבל בליבי לא נפרדתי מהם, מהנשכחים. תשאירו אתם, הדורות הצעירים מקום בלבכם, בזיכרונותיכם עבור הנועזים, היפים, הצעירים כל כך שנפלו בקרב האחרון. אני מאחלת לאלפים שלפניי חיים מאושרים של אהבה, יופי וצחוק, חיים של משמעות. המשיכו במרד, מרד אחר, עכשווי, נגד כל רוע, גם זה שפגע בארצנו האהובה והיחידה. תמרדו נגד גזענות ואלימות ושנאת אחר. בחוסר שיוויון, בפערים, בעוני, ברדיפת בצע ובחמדנות. חיזוק חינוך להומניות וערכי מוסר וצדק גם הם מרד נגד אלכוהוליזם בקרב הנוער ותופעות מחרידות של תקיפת קשישים תמרדו בכיבוש- לא! לנו אסור לשלוט בעם אחר, להשפיל אחר. הכי חשוב להגיע לשלום ולקץ מעגל הדמים. הדור שלי חלם על שלום, אני כל כך רוצה להספיק לזכות בו. יש לכם כח לעזור. כל תקוותי בכם. לו יהי!